מגדר

ראיון שהופיע בהארץ, עם ליאור נעמן, עורך בלייזר, גרם לכמה תגובות מעניינות, יותר או פחות. הראשונה שבהן היתה פרי עטה של רונית ליברמנש באתר רשימות. כיוון שחשדתי כי מיני המשוקץ ומיניותי המתפרצת עומדים בעוכרי בבואי לשפוט את התגובה הנ"ל, העברתי אותה דרך מבדק האיכות של ק', חברתי, שפסקה באחת: מטומטמת.
תגובה אינטליגנטית יותר ניתנה על ידי אנונימית המתכנה "Velvet Underground" (נו, שיהיה). סיכום ופרשנות (פחות או יותר) של כל מה שנאמר עד כה אפשר למצוא אצל גדי שמשון, גם כן ברשימות.

עד כאן יופי. אבל המסקנה שאני מגיע אליה, מעבר לדבריו של שמשון ומעבר למקרה מסוים זה, היא שהפמיניזם והמגדר, כאשר מתייחסים אליהם כתחומי לימוד ומחקר יחידים (או עיקריים), משבשים את דעתם של העוסקים בהם. ברגע שכל דבר בעולם משול לפאלוס (והחברות היקרות מוצאות דברים כאלה חדשות לבקרים) וכל מי שאומר את המלה "מטבח" שלא בהקשר של "הבה ואשטוף כלים, יקירתי" ראוי לעלות לגרדום, יש לנו בעיה, סקוטי(ת). ועל ההשפעה על חוש ההומור חבל להרחיב את הדיבור.

הראיון והתגובה הראשונה שאוזכרה כאן מדגימים זאת יפה. דחקות של גברים (ומסתבר שגם של נשים, אם לשפוט על פי מספר קוראות המגזין שאני מכיר אישית), כולן במכוון ברמת הפיפי-קקי, מנותחות באמצעות כלים אקדמיים ומוסק מהן על "בעת" האוחז בגבר הכותב ובעורך שלו. אך הבעת, לצערן הרב של כל ההלן-סיקסו, הוא לא נחלתם של הגברים הללו, והמקום היחיד בו הוא ניכר, בכל הקישורים שהובאו למעלה ובכלל, הוא בדבריה של הגב' ליברמנש עצמה. היא מבועתת, וזה ניכר בכל מילה שהיא כותבת. היא מבועתת כי מגזין, לא משנה מאיזו עדה, מעז להיות לא תקין-פוליטית, ונראה כי התפיסה השגויה והאומללה כאילו השפה היא הגורם היחיד המגדיר מציאות – תפיסה לה היא מתנגדת בפירוש בתגובתה – טבועה בה בכל זאת.

לא נראה לי שאנשי בלייזר חוששים מהגב' ליברמנש ומדומותיה. או מהלן סיקסו, או מסטנטון, ז"ל. הם כותבים מה שבזין שלהם ומרוויחים מזה כסף. הלוואי עלי. אבל לגב' ל' את סיקסו יש הרבה מה לחשוש מהבלייזראים ודומיהם – כי ככל שגואה הבלייזראיות, כך פחות ופחות אנשים יקשיבו לתיאוריות החברתיות ההזויות שלהן.

כמובן, אין בכל זאת כדי לומר דבר על אי הצדק המתמשך באפליה על רקע מגדרי – בכל התחומים ולכל הכיוונים. אבל המיגדריסטים האומללים, לא הם אלה שיביאו את השינוי. הם קיקיוניים מדי. אם יהיה שינוי, בסופו של דבר, הוא יבוא מידיהם של אנשים שאין להם שום בעיה עם בלייזר.

5 תגובות בנושא “מגדר

  1. וואו. התפלקו לך שם כמה דברי טעם, בטעות. מי היה מאמין?

    ככל שגואה הבלייזראיות, כך פחות ופחות אנשים יקשיבו לתיאוריות החברתיות ההזויות שלהן.

    תיקון: מי שצריך לפחד הוא לא אלה ולא אלה, אלא אנשים כמוני. ככל שגואה הבולשיטיזציה של הפמיניזם, כך פחות ופחות אנשים יקשיבו לביקורת פמיניסטית גם כשהיא ממש קשורה למציאות. ובעצם, למה לדבר בזמן עתיד? זה כבר קרה.

    אהבתי

  2. היי, בסופו של דבר בלייזר זוכה לרייטינג טוב בהרבה מאשר ליברמנש. אז זה בסדר.
    פייר? לוקח זמן להבין את ההומור של בלייזר. אם אתה לא קולט מלכתחילה באיזה ראש האנשים האלה באים, זה נראה די מבחיל. רק אחרי שאתה קולט את הרוח המבודחת ואת ההומור העצמי, אתה מבין שזה לא כמו שזה נראה על פני השטח. והבה נפרצף את זה – האנשים האלה שמחים על התגובות הפמיניסטיות. זה נותן להם רייטינג.

    מעבר לכך, מה שדורה אמרה. אחד הדברים שאני שונאת בפמיניסטיות הנבחניות זו העובדה שהן גורמות לכל העולם לא לקחת את הגישות הפמיניסטיות השפויות יותר ברצינות. כל הנשים האלה שמקפידות לומר "אני לא פמיניסטית, אבל…", פוחדות לקרוא לעצמן פמיניסטיות משום שהן למדו לזהות פמיניזם עם אלה שצועקות בקול הרם ביותר – שהן, למרבה הצער, לא בהכרח אלה שהגיוניות ביותר או שפויות ביותר.
    בעסה לנו.

    אה, כן, ואני רק רוצה להוסיף: פאלוס זה אחלה. מהמצאותיהן המוצלחות יותר של אמא טבע ושל אחותנו האבולוציה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s