אתמול קיבלתי שכר סופרים בפעם הראשונה בחיי. כלומר, בעבור הספר (כבר זכיתי לקבל מעות כאלה ואחרות עבור פרסום סיפורים בכתבי עת, בארץ ובחו"ל).
וכך, בארנק מלא ומפוטם, הסתובבתי פה ושם ותהיתי מה אעשה בכסף.
בסוף קניתי שווראמה.(לא לדאוג – הכסף מספיק לעוד שווארמות רבות נוספות.)
וכך, בארנק מלא ומפוטם, הסתובבתי פה ושם ותהיתי מה אעשה בכסף.
בסוף קניתי שווראמה.(לא לדאוג – הכסף מספיק לעוד שווארמות רבות נוספות.)
🙂
נכון כיף?
אני בהחלט מסוגל להתרגל לתחושה הזו. כן כן.
נו, נראה מתי נשלים את הספר החדש.
רק שלא תשכח את האנשים הקטנים! (וכשאני אומרת קטנים אני מתכוונת באופן מטאפורי כי 1.63 מ' זה כידוע גובה לגמרי ממוצע לנשים)
אל דאגה. אני עממי כעת בדיוק כפי שהייתי שלשום.
By a strange coincidence, I've finally gotten round to reading your driv–fine book, and have been enjoying it in the past week. Way to go. (But fire whoever designed the cover!)
Thank you, sire!
(The cover – well, there's a story to go with that. Remind me to tell it to you, one day.)
ולא סתם שווארמה – שווארמת-סופרים!
(תתחדש.)