כתוצאה מעזיבתי את עבודתי הקודמת והבהרתי הנחרצת למקום העבודה החדש שאני מתחיל לעבוד בפברואר, אני נהנה כעת מחופשה נהדרת, אותה אני מנצל לבטלה מחרידה בכמותה.
כלומר, כך חשבתי עד שהרהרתי בכך מעט, וגיליתי שאמנם אני מתבטל באופן מפואר ממש, אך פה ושם מתרחשים דברים, כאילו חומקים מבין האצבעות המבקשות לשמור אותם לזמנים עסוקים יותר.
מה, בעצם, עשיתי?
- הצטרפתי להרכב חדש כנגן קונטרבס, ואני נהנה מכל רגע. מצד שני, הנה חדשות לכל מחטבי הירכיים שבינינו: הפטרו ממכון הכושר שלכם. אין כמו נגינת קונטרבס שלוש שעות ברצף תוך ישיבה על שרפרף-ברים לחיטוב הירכיים ולתפיסת כל השרירים המעורבים. איי.
- עבדתי על המאסטרינג החדש של אלבום הפאנקפלה. כלומר, ידידי מנחם רב הפעלים הוא שעבד, ואני ישבתי והצקתי לו. אבל כל זה התרחש בישוב רינתיה, שהייתי שמח לספר לכם שהוא מעבר להרי החושך אלמלא ידעו כולם שאין הרים בפתח תקווה, ותעיתי בדרך חזרה ונסעתי מרחק כפול מהדרוש, וכמה מאברי עדיין רועדים מקור לזכר החוויה.
- עיבדתי והקלטתי שלוש גרסאות כיסוי לשיר ישראלי שלא גורם לי להתרגשות מיוחדת, מתוך תקווה עמומה שהן יתקבלו לפרויקט כלשהו בו איני יכול לדון כרגע. לא, ממש לא מה שאתם חושבים. באמת.
- כתבתי את הטור שלי לגליון הבא של חלומות באספמיה. עשיתי זאת לפני דקות מספר, לאחר איומים מפורשים של העורכת.
- אכלתי כמו שרק בטטת כורסה שלא עושה שום דבר יכולה לאכול – ויותר.
טוב, יש לי עוד שבועיים של חופש, ואז נראה. בינתיים, כל ידידי מוזמנים להזמין אותי לארוחות צהריים.
כן, גם אלה שכבר עשו זאת.
(ובינתיים פורסם הטור השלישי שלי ב-NRG. אשריכם וטוב לי.)
ניר יניב 