כתבנו בשטח: שלום לכם, צופים יקרים. אנו מבקרים היום במעבדות המחקר ע"ש ק', ומיד תוצג לנו ההמצאה החדשה שפותחה כאן – טחינה אינסטנט. נמצאת איתי המדענית הראשית של המכון, הגב' ק'. אליך, ק'!
ק' (בשמחה, גילה ודיצה, רון בלב וצנצנת ביד): אז לוקחים את הטחינה, שמים בצנצנת, מוסיפים מים, סוגרים חזק עם המכסה, ואז עושים… ככה!
(מנערת בעוז את הצנצנת האמורה. מים ניתזים לכל עבר. כתבנו נסוג קמעה.)
ק' (פותחת את הצנצנת וחושפת טחינה בעלת מרקם חלק להחשיד): אה? איזה יופי? תראה איזה צבע, תראה איזה מרקם…
כתבנו בשטח: ארר.
ק': לא רעיון גדול?
כתבנו (מתנער): אכן, רעיון גדול. שימו לב, צופים יק…
ק': ואז אפשר לשים את זה במקרר, כי ממילא זה כבר בצנצנת, ואני מתבלת פחות ממך אז אתה יכול להוסיף.
כתבנו: תודה רבה לך, כאן תמו שידורינו לבוקר זה. בתוכניתנו הבאה…
ק': ומצד שני, זה טעים גם ככה, ובעצם אני לא בטוחה שישאר משהו לשים במקרר, אבל איזה רעיון גדול, אה?
כתבנו: כן, תודה. רעיון גדול, אכן, אמן כן ויהי רצון. אני מחזיר את השידור ל…
ק': אולי כן ישאר משהו, תבדוק במקרר כשאתה חוזר מהעבודה.
כתבנו: טוב.
ק': יופי.
שתיקה.
כתבנו (מתפרץ במהירות): ואני מחזיר את השיד…
ק': יופי!
כתבנו (נאנח): כן. יופי.
וברוח חג האהבה, הנה תרומתי השבועית ל-NRG-הרשת.
לפני שנים רבות, בתקופת הדימדומים הקצרצרה שבה כבר השתכנתי לראשונה בדירה משלי, ולפני שהאישה עברה פנימה והפכה את המקום לבית, היה לי רומן קצר וכואב עם טחינה משוקשקת בקופסה.
כואב, אמרתי? זה נגמר ביום כשפתחתי את הקופסה (מהמקרר!) ומצאתי את הטחינה כולה מנוקדת בנקודות ורודות של שמרים. הריח נשאר איתי עד היום.
טוב, אבל זו לא תכונה מיוחדת לטחינה, משוקשקת או לא. כל דבר שנשאר בקופסה מספיק זמן מפתח תכונות חייזריות כאלה ואחרות. אלא אם כן יש משהו שאני לא יודע לגבי המשוקשקת…