הנה מבחר שאלות. תשובות אין. אין גם כוח להקדיש פוסט שלם לכל אחת מהן. אויה.
א. האם, בין התירוצים הרבים להולדת ילדים, קיימת ולו סיבה אחת רציונלית ולא-אנוכית? רציונלית, קרי – לא "כי בא לי", "כי ככה חינכו אותי", "כי אני מרגיש/ה שאני חייב/ת לפני שאמות/אזדקן/אמא-תמות/סבתא-תמות". לא-אנוכית, להבדיל מ"כי אני רוצה שמישהו יטפל בי כשאזדקן", "כי זה המשך שלי", "כי כך אנציח את עצמי", "כי הילד יגשים את כל מה שאני לא הגשמתי", "כי אני רוצה צעצוע לשחק בו". ודאי השמטתי כמה. על כל פנים, אם יש סיבה כזו היא ודאי בודדה מאד, המסכנה. לדעתי אין.
ב. מדוע, כשאדם יושב להנאתו בפאב, מותר לו לעשן בפרהסיה אבל אסור לו לעשות את צרכיו באותו אופן? מה ההבדל העקרוני, מעבר לענייני מסורת? שתי הפעולות דוחות למדי לטעמם של חלקים גדולים באוכלוסיה, ולשתיהן יש השפעה בריאותית חמורה על הסובבים (ומי שטוען שהפעולה השניה מסריחה יותר, כנראה שלא זכה לשבת קרוב למעשני סיגרים, ודי לחכימא). אז למה? או, ליתר דיוק – למה הדמיון לא מובן מאליו?
ג. האם יש פתרון, ולו תיאורטי, לבעיה הגדולה של הדמוקרטיה: העובדה שמי שנבחר מוצלח בלהבחר – ולא בשום דבר אחר? (ושאינו דיקטטורי או טוטליטרי, כמובן.) ושאלת משנה: האם ראוי להעביר את המועמדים מבחני אינטליגנציה בסיסיים כתנאי למועמדותם? ולמה לא, לעזאזל?
ד. כשיבוא היום ונאכל בשר אמיתי שיוצר במעבדה, ללא מעורבות בעלי חיים כלשהם, בשר שמבנהו המולקולרי זהה לחלוטין לזה של בעל חיים – האם טיעוני הצמחונים האידאולוגיים לגבי היות הבשר לא בריא לאדם יתנדפו כעשן? או אולי הצמחונים עצמם הם אלה שיתנדפו?
ה. כבר כמה עשרות שנים מספידים את הספר המודפס בטרם עת. הספידו אותו עם המצאת הטלויזיה, הספידו אותו יחד עם תעשיית הנייר, הספידו אותו עם בוא האינטרנט ובשנים האחרונות מספידים אותו 2.0. אבל היום, כשנייר אלקטרוני כבר קיים, האם מותו הוא רק עניין של זמן?
ו. האם ניתן לנטרל/לסלק את האמונה הדתית מן הגזע האנושי? (ותודה לדובי, שהפנה את קוראיו למאמר הזה)
אלה היו שאלותינו ליום נאה זה. בשבוע הבא: שלום עולמי, קרטיבים בראי המפה הסינופטית, ביאת המשיח והגנה מפני אסטרואידים. או לא.
א. שאל את עצמך את אותה שאלה לגבי, נניח, להציל ילד מתחת גלגליה של מכונית נוסעת. ההנחה הבסיסית שלך – שכל פעולה שלנו ניתנת לנימוק רציונלי – היא בעייתית בלשון המעטה.
ג. אתה מפגין זלזול מדהים ביכולת ההבנה של העם. האם אתה מצביע עבור מי שהיכולת היחידה שלו היא להיבחר, או שאתה בוחר את מי שיוכל לעשות גם דברים אחרים? למה אתה מניח שאצלי זה אחרת? ועובדתית, מנהיגים דמוקרטיים הוכיחו במהלך ההיסטוריה שהם יותר כשירים להנהגה מכל סוג אחר של מנהיגים.
לגבי הילדים, מה רע ב"ככה אנחנו מתוכנתים מלידה"? האדם, כמו כל חיה אחרת, הוא מכונת שעתוק עצמי (עם כל מיני קישוטים, כמו מוח, שפה, אינטרנט, בלוגים ומד"ב, אבל בעקרון – מכונת שעתוק עצמי). אז אני פשוט עושה את מה שהטבע ייעד אותי לעשות.
דרומי: א. אני לא מניח שכל פעולה שלנו ניתנת לנימוק רציונלי. להיפך. אני פשוט משתומם לנוכח הכמות, העוצמה וההיקף של אי-הרציונליות; ג. עובדתית, הבט בכנסת ישראל. הבט בנשיא האמריקאי. עובדתית, אולי אתה לא טיפש, אבל רוב העם – כל עם – כן.
דובי: על פי "ככה אנחנו מתוכנתים מלידה" אפשר להצדיק המון דברים. זו תשובה שמסירה ממך את האחריות למעשיך. לו היה מדובר בשאלה "האם אתה אוהב תות שדה" ניחא, אבל אתה מדבר על עשיית ילדים.
זה לא סתם "ככה אנחנו מתוכנתים" – זו הסיבה לעצם קיומנו. זה לא כמו להגיד "אני אלים כי ככה אני מתוכנת", שאז אני מסיר מעצמי אחריות, אלא "אני מביא ילדים כי אני מכונה לשעתוק עצמי עם תוספות כדי להנעים את הזמן בין ילד לילד".
אבל אתה מכונה בעלת יכולת בחירה. וגם: האם אתה באמת רואה את עצמך כך?
אחרי שסיימת להסתכל על כנסת ישראל ועל ארצות הברית, תפנה מבט רגע לסוריה, לסעודיה ולאירופה של המאה ה-15. אתה רואה שם משהו יותר טוב?
ההנחה שיכול להיות, תאורטית, ממשל טוב יותר (לא ביחס לכנסת ישראל הנוכחית או נשיא ארה"ב הנוכחי, אלא ביחס לממוצע ההיסטורי) דורשת הוכחה.
ברור לך, אני מקווה, שאני לא טוען בזכות שיטות לא-דמוקרטיות קיימות, או אפילו כנגד הדמוקרטיה עצמה. לא חיפשתי תחליף לדמוקרטיה, אלא שאלתי איך ניתן לשפר אותה. אפשרות או אי-אפשרות הוכחת היתכנותה של שיטת ממשל טובה יותר, אם דמוקרטית ואם לאו, לא צריכה למנוע מאתנו לחפש משהו טוב יותר או לשפר את הקיים.
ניר!?!?!?
ממתי אתה מתעניין במניעים לא אנוכיים לפעולה?
זה בוודאי רק דיון תאורטי טהור…
🙂
בקשר לשלטון דמוקרטי הנה ציטוט חביב בשפת המקור
Democracy is a device that insures we shall be governed no better than we deserve. George Bernard Shaw.
בכל אופן מזמן שמתי לב לעקרון האוניברסלי הבא:
כמעט בכל תחום עיסוק, תשעה מכל עשרה עוסקים הם דבילים בתחומם, יהיו אלו רופאים, מפתחי תוכנה, סופרים, מוזיקאים, טבחים, אנשי צבא או נבחרי ציבור.
חוץ מזה, העולם יודה לך יותר אם תמצא פיתרון ולו תאורטי לספאם.
ניר
כן, יש לי זכות בחירה, אבל למה להאבק במשהו טוב?
וכן, אני באמת רואה את עצמי ככה. מה, אתה לא?
דובי: אני ממש לא רואה את עצמי כך. אני גם לא רואה קשר בין הסיבות שהביאו לקיומי לבין האופן בו אני מנהל את חיי. ואני לא זה שנאבק – על פי מה שאני רואה סביבי, דוקא היולדים ברינה והשואפים ללדת הם אלה הנאבקים.
-משיבה אש.-
א- אינ דבר שנטול אנוכיות שבני האדמ עושימ. רק שבמקרה הזה- ילדימ ממשיכימ את הקיומ שלנו ושיט, אז צריכ.
ב- מדוע במת? אולי כי הרבה שמוקימ בעלי סמכויות המ מעשנימ בעצממ? מאיפה לי.
ג- מלכ פילוסופ.
ד- לא כל הצימחונימ המ צימחונימ כי "זה לא בריא" או אפילו "כי זה רצח". אני למשל דוגמא חיה. לא בטוחה בקשר לחיה, אמנמ.
ה- עד כמה שאנשימ מכחישימ את זה, אפילו עכשיו אני מכירה לא מעט אנשימ שנהנימ מנ החוויה הספרית [?!]. אולי המ מיעוט, אבל עדיינ.
ו- לא כל עוד יש מלחמה, לדעתי. ואני לא יכולה לדמיינ מצב שבו אינ מלחמה בכלל. מה שכנ- את מקומ הדתות המאורגנות לאט לאט הולכות ולוקחות כל מיני אמונות בודהיזמ, טאו, זנ, ושות'.
סתמ ההיא.
א. באמת מזל שיש כל כך הרבה מתנדבים להמשיך את הקיום שלנו ולספק זרם שוטף של משלמי מיסים וחיילים פוטנציאליים. זו ממש פעולה אלטרואיסטית. איך לא ראיתי את זה קודם…
ד. אין לי בעיה עם צמחונים, וחברתי שתחיה היתה כזו עד לא מזמן (יחסית). יש לי בעיה עם צמחונים שמנסים להגיד לי מה לאכול. כל השאר – שיהיו בריאים.
ה. גם אני חובב גדול של החוויה הספְרית, אם כי לא הספָּרית. אני חושד שאנחנו מיעוט מצטמצם והולך.
ז. שאארגן מגבית לטובת תרומת אותיות סופיות? 😉
א- אבל זה בדיוק מה שאני אומרת. להוליד ילדימ זה דבר אנוכי בדיוק כמו כל דבר אחר שאנחנו עושימ. מצד שני, אני לא יכולה למצוא משהו אחד שאנחנו עושימ שאינ בו מנ האנוכיות. אז איכ אפשר לצפות שדווקא המעשה הזה יהיה נטול אנוכיות?
אבל מבחינתי ה"למה" שבגללו אנשימ מולידימ ילדימ פחות רלוונטי מהפעולה עצמה, בגלל כל העניינ הזה של להעביר את הגנימ המשובחימ שלנו ולהמשיכ את הגזע המהולל שלנו. אתה יודע.
מה שכנ, בדבר הזה דווקא יש שיגידו שקיימ הגורמ הביולוגי, וזה כלל לא עניינ של רצונות. ככה פתאומ אנשימ קמימ בבוקר והגופ שלהמ מחליט שהוא רוצה להמליט. קסמ. פופ. מי בכלל מקשיב לביולוגימ.
ז- כנ, בבקשה! הו, זו מכה.
א. לא אמרת שום דבר שאני לא מסכים איתו. חבל.
ז. ןןןןןןןןןןןםםםםםםםםםםםםםץץץץץץץץץץץףףףףףףףףףףףףףףךךךךךךךךךךך – לשימושך!
נתחיל בילדים 🙂
אם עוזבים רגע את שאלת המניע, בעיני להחליט "להביא ילד לעולם" זאת הצהרת אופטימיות. אופטימיות שהעולם ימשיך להתקיים פרק זמן מספיק כדי שהילד יתבגר ואולי אף ימות, ושהעולם יתקיים באופן מספיק טוב. אין הרבה ראיות לכך שהעולם יעשה זאת, בטח לא על החלק של הקיום המספיק טוב, אבל זה לא אומר שאי אפשר להיות אופטימיים. לגבי האנוכיות – בעיני זאת מלה שאתה משתמש ומעמיס עליה יותר מדי מניעים אנושיים שאצלי לא אוטומטית הולכים ל"אנוכיות". למשל, אפשר לעשות ילדים מתוך מחשבה שיהיה כיף. כיף להורים, ולילד. שתהיה הזדמנות לעשות דברים כמו לגלות, ללמוד, לטייל, ליצור, וכדומה. דברים שבאמת שווה לחיות עבורם. אפשר לעשות ילדים עם האמונה ש"נעשה את זה יותר טוב" ממה שהיה לנו, ואז אולי להביא ילד לעולם לא שווה בהכרח לגרום לו סבל נוראי. רק סבל רגיל, קטן, שכל אדם חווה. אז בעיני המחשבה שליצור משפחה (להביא ילד וכו') יכולה להיות חוויה טובה לכל המעורבים, לוקחת את האנוכיות מן העניין. מעבר לזה, יתכן שהילד שלך יהיה אדם שיוכל להוביל את האנושות למחוזות טובים יותר, שהוא ימצא תרופות למחלות, יקים שיטות ממשל ניאו-דמקורטיות משופרות, יכתוב ספרי מד"ב, או סתם יהיה.
אבל אין ספק שזאת אחריות עצומה להביא ילד לעולם. מעבר לטריוויאלי של הצורך לטפל, להזין, לכלכל, ולפרנס (ואם אני חוזרת על עצמי כאן, מילא…) זאת אחריות כי אתה אומר – אני מהמר שלא תהיה שואה אטומית שתגרום לילד שלי להצמיח עוד רגל שהוא אף פעם לא רצה בא, ושאף אחד מהוריו לא ימות בטרם עת ויגרום לו צער נורא וכדומה. מצד שני, והריני עונה לעצמי, אולי חלק מלהביא ילד לעולם, זה להבין ממש מההתחלה שהוא לא שלך, האחריות שלך מוגבלת, ושבעצם אתה נותן לו מתנה מאד מאד מורכבת, שאולי תעלה יפה, ואולי תעלה פחות, אבל שזה שלו…
כלומר, מה שאני אומרת (לקח לי זמן להבין!) שהאנוכיות ההורית יש בה מן האשליה בדבר מה ההורה מצפה לקבל מקיום הילד, ובאמת לדעתי הורות טובה יותר קיימת כאשר יש הבנה שהילד אינו שייך לך, וההורה אינו אוחז באשליה שהילד הוא זה שיביא לו אושר או שום דבר כזה. אולי "התכנות" של דובי משחרר קצת מן העול הזה, ואומר אנחנו מביאים ילדים "פשוט כי ככה". קצת סתום, אמנם, אבל לפחות לא "אני מביא ילדים כי אני רוצה שהם יהיו ורסיה טובה יותר של עצמי ושאוכל לטפל בהם ולהרגיש שאני אדם חשוב מאד".
פינגבאק: דמות בדיונית ומעלליה » ארכיון » הילוד היאורה