השנה סירבתי בנימוס לכל ההצעות שהגיעו אלי מפסטיבל איקון. שאלו, האם אני מעוניין להרצות? לא, תודה. אולי להנחות פאנל? לא, אבל נחמד ששאלתם. טקס פרס גפן? כבר עשיתי את זה פעמיים, הספיק לי. בקיצור, לא נתתי ידי לשום פעילות מאורגנת.
האם כל זה אומר שאין לי נוכחות באיקון? מה פתאום.
ראשית, סרט האימה הקצר "אכול" (בימוי ותסריט: אלעד רט; משחק, עריכת סאונד, פס-קול: נ. יניב) יוקרן בפסטיבל, ככל הנראה במסגרת מקבץ סרטי אימה ישראלים, לא ידוע לי בדיוק מתי.
שנית, סרט הזומבים הקצר-אך-הארוך-מעט-יותר "תאונה" (בימוי ותסריט: איתן גפני), שאת עריכת הסאונד שלו אני מתחיל בשבוע הבא, יוקרן בפסטיבל במסגרת אירוע לזכר רותם מוריה (2 באוקטובר, 20:00, אולם 1 בסינמטק, כך על פי התוכניה באתר איקון).
שלישית, לאיקון אני אולי יכול לסרב, אבל לגיא חסון לא. לכן אני מנחה (או מה שזה לא יהיה) אירוע המוקדש לסרטו של הנ"ל, "לב של אבן" (כעת בעריכה, ואני מתחיל לעבוד על עריכת הסאונד ועל פס-הקול שלו מיד לאחר שאני גומר עם סרט הזומבים). גם גיא יהיה שם, נדמה לי (1 באוקטובר, 14:00, אודיטוריום אשכול-פיס).
רביעית, אולי סירבתי להצעת ההנחיה, אבל הספר שלי נמנה על המועמדים הסופיים לפרס גפן, כך שסביר להניח שהטקס יתכבד בנוכחותי בכל זאת.
חמישית, כיוון שסיימתי את העבודה על גליון 18 של חלומות באספמיה (שנושאו פלישה והוא מכיל כמות נאה של טקסטים מגניבים לחלוטין), עם קצת מזל ותמרון בין החגים הבאים עלינו לכלותנו הוא יהיה מוכן בזמן וימכר באיקון.

אם זה מה שקורה כשאני מסרב לאיקון, נראה לי שאמשיך בכך.

עדכון: הסרט "אכול" אכן יכלל באסופת סרטי האימה והפנטסיה הישראלים הקצרים – יום ה', 4/10, בשעה 15:00 באולם 2  של הסינמטק. בואו לראות אותי גדול מהחיים – ובסטראו!