מפגש עגום עם חלונות ויסטה העלה במוחי רעיון מבריק לתזה במדעי הרוח ו/או המחשב הנוגעת למערכת ההפעלה, או ליתר דיוק מערכת ההשבתה הזו:

חלונות ויסטה היא תגובה ישירה לאירועי ה-11 בספטמבר.

זו מערכת ה… זו התוכנה הפרנואידית והסכיזופרנית ביותר בה נתקלתי בחיי. כשהמשתמש מנסה לבצע פעולה כלשהי, ויסטה מזדעקת מיד ומספרת לו שאלמוני כלשהו ניסה לבצע פעולה כלשהי והאם הוא מוכן לאשר פעולה שכזאת, ואת הפעולה הספציפית הזאת, והאם הוא בטוח שאכן זו החלטתו, לנוכח הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולה כלשהי בכלל ופעולה מסוג מסוים זה בפרט בימים קשים אלה ובכלל. לעתים כל זה קורה יותר מפעם אחת. וגם אם החליט המשתמש, מתוך פחזות הנובעת מגילו הצעיר או מחריגותו החברתית או מהעובדה שהתרגל לכך בעקבות השפעתן הרעה של מערכות הפעלה חסרות מודעות בטחונית שאכן מגיבות לפקודות המשתמש, שאכן זה רצונו, והוא מנפיק לתוכנה אישורים מוסמכים כי הוא הוא בעליו החוקיים של המחשב, ואכן עלה הרצון מלפניו לערוך מסמך זה או אחר או לבצע פעולה ראקציונרית אף יותר כגון שינוי תוכנו של קובץ כלשהו, ומביא הוכחות חותכות כי הוא בגיל המתאים ואף יש לו אישור על כך מאמא, עדיין תעשה ויסטה ככל שביכולתה להניא אותו מפעולה בעלת פוטנציאל טרוריסטי שכזה ולהחזירו אל דרך הישר. זאת באמצעות עיכוב כל פעולה לפרקי זמן הנעים בין דקות בודדות למשכי חיים של יונקים מסוימים, והחלטה אקראית האם לאשרה לבסוף או לא. בדרך כלל לא. ויסטה שקועה כל כך באבטוח, וידוא, שחזור, אישור וברבור עד שלמשתמש לא נותר אלא לחזור אל העפרון והנייר, או אולי אף הגיר וצלע המערה, ממש כמו בימים הטובים לפני בין לאדן.

אם בנייני התאומים היו מתוכננים על ידי צוות הפיתוח של ויסטה, הם היו נבנים מתחת לפני הקרקע, בלב מבוך, ולאיש לא היה מותר להכנס, ולאלה שנכנסו בטעות היה אסור לצאת. אלה האחרונים היו זוכים לסריקה תקופתית על מנת לבדוק שזהותם לא השתנתה, ואבוי למסכן שמשקלו עלה מעט כי בדיוק אכל כריך טונה, או שנשרה שערה משערות אפו.

הבעיה היחידה עם כתיבת תזה שכזו היא, כמובן, שאקדמאי המשתמש בחלונות ויסטה לעולם לא יצליח להשלימה.

ברכות, מיקרוסופט. הצלחתם לכתוב את התוכנה המטומטמת ביותר בעולם.