ביום שישי חלפתי כרעם בחנות הספרים "קדמת עדן" (ליד כיכר דיזנגוף, למי שלא מכיר) וקניתי לי ספרות משובחה להשתעשע בה בסוף השבוע. גולת הכותרת של רכישותי היא פנינת האנינות והטעם הטוב הבאה:
לאחר שקראתי את הנ"ל עד תומה (ונהניתי מכל רגע), שאלתי את עצמי האם מדובר ביבוא איכותי מחו"ל, כפי שנטען על העטיפה, או בתוצרת מקומית במסווה, כפי שהיה נהוג בזמן הוצאת הספר (1969) בקרב הוצאות רבות. חשדי התעורר כיוון ששמו האנגלי של הספר לא הוזכר בשום מקום, וגם עקב רשימת שאר ספרי הסדרה על הכריכה האחורית לאמור: מבצע בודפסט, מבצע בורמה, מבצע אנקרה, מבצע סוראייה, מבצע התאבדות (זהו את יוצא הדופן!).
לצערי, זה היה חשד שווא. לשמחתי, מצאתי את הגרסה המקורית. שימו לב להבדל הקל בשמות. מצאתי גם את שמותיהם של שאר ספרי הסדרה, שם נשארו המתרגמים, כמה חבל, נאמנים יותר למקור. מסתבר שאדוארד ס. אהרונס היה סופר פורה מאין כמותו. כן ירבו. בשבוע הבא אקנה עוד ספר כזה.
ונקנח בפרסומות:
אח, כמה אני אוהב ספרות!
אהבתי את כמות השגיאות בפרסומת של פטריק קים – כולל "איש הקאראט" וריבוי השמות של הסופר. שלא לדבר על החוברת ש"מופיע" כל שבועיים..
אני מת על שמות הכותרים. בייחוד אלה של המערבונים: אקדח הנקמה, דו קרב החזקים, והזוכה האישי שלי: יקר הוא המוות.
"Up to a blonde's ears in murder"?
Up to her EARS?
Like, that's the best Sam could do?
Geez.
על פי הוויקיפדיה היה לו תואר בספרות מאוניברסיטת קולומביה ואת ספרו האחרון הצליח איכשהו לכתוב שנה לאחר מותו…
http://en.wikipedia.org/wiki/Edward_S_Aarons
ויש גם מאמרי ביקורת:
http://www.mysteryfile.com/Aarons/Durell.html
http://www.mysteryfile.com/blog/?p=194
אוי, זה כל-כך מזכיר לי ראיון שעשו ב-"הארץ" עם אלכס אנסקי, ובו הוא התנבא שבקרוב מאוד נתחיל לראות פרסומות גם בתוך הספרים.
הוא פספס, כמסתבר, את הסיבוב הקודם (למרות שהייתי תחת הרושם שהוא דווקא היה אז בסביבה).