בליל שלשום סיימתי לכתוב סיפור מדע בדיוני חדש, על עורך בדיוני של כתב עת בדיוני למדע בדיוני ולפנטסיה, והייתי מרוצה מעצמי כפי שרק אני וקהל הקוראים הנאמן שלי (תודה, תודה!) מסוגלים להיות מרוצים מעצמי. והנה, לא חלפו יומיים, וכבר הוא התקבל לפרסום בגליון המיוחד של פנטסיה 2000, היוצא לאור לרגל שלושים שנה לגליון הראשון.
אני מבסוט.
גם הספר החדש עם לביא תדהר מתקדם יפה, וכעת שנינו חוקרים את האפשרויות הגלומות בתל אביב ההרוסה בעזרת סוכן חשאי נועז והיסטוריון מופרע של העל-טבעי. עוד בשידורינו: כנופיות טוסטוסנים, ערימת קרונות רכבת על הדשא, קנוניות ומזימות, יהודים טובים ורעים. כיף חיים.
ניר יניב
דמות בדיונית ומעלליה
חלמתי שאני ואתה כותבים ביחד ספר. ואז כשהוא יוצא לאור אני מגלה שהוספת לו בסוף מין rant אינסופי כזה על איך צריך לכתוב סיפור וכמה אתה שונא סופרים מתחילים וקלולסיים, וחתמת בשם שנינו! ואז שאר החלום הייתי צריכה להסביר להמונים זועמים שזה לא אני ואני לא מסכימה עם זה.
נשמע לי מציאותי למדי. את בטוחה שזה לא קרה באמת?
ואני חלמתי שאנחנו כותבים ביחד סיפור, ואז רוצים לעשות מזה מחזה… קטע, הא?
אולי באמת הגיע הזמן לעשות את זה שוב, מתוך תקווה שבפעם הבאה ירצו לעשות מזה סרט…