היום, בטקס חגיגי בו השתתפו הח"מ, מברג פיליפס, פנס כיס, שני ארונות ציוד ובערך גזיליון כבלים שונים, פינה מחשב האולפן הותיק ושבע הקרבות את מקומו לטובת המק החדש. הנה, כאזהרה לדורות הבאים, תמונה של כמחצית מהכבלים שהוצאו משירות בעקבות המחשב הישן:
את שאר הכבלים אי אפשר להוציא בלי להזיז (קרי – לפרק) את שולחן העבודה. ככל הנראה זה יקרה רק אם אי פעם נעבור דירה. עד אז ודאי יהיו שם ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים. כבר כעת אני יכול לזהות שכבה פרה-מגברית תחתונה (כבלים פשוטים וזולים, במקור בצבעים עליזים), שכבה קדם-מגברית מאוחרת (כבלי סאונד איכותיים לשעבר, אכולים בשיני הזמן) ושכבה פוסט-ספרתית (כבלים אופטיים למידע דיגיטלי, אכולים בשיני שלי).
כמה רומנטי!
התמונה ללא כל ספק מבויימת.
איפה האבק?
הא?
בחן את המקלדת בעיון. וזה עוד החלק הנקי.
ומה עלה בגורל סוס הקרבות הזקן?
הוא יהפוך, ככל הנראה, לסינתיסייזר.
והפיקה זה בשביל שהספה לא תתלכלך?
למעשה, הפיקה שם כדי שהספה לא תלכלך. החורים שבה גדולים מספיק על מנת לאפשר הברחה של פיל בוגר. או, לפחות, זה היה אפשרי לו היה ביקום כח גדול מספיק על מנת להזיז את הספה ממקומה.