א. (עוד) טור וביקורת שלי במקו: הטור דורך בעוז על מסכן כלשהו שלא טרח לברר פרטים עד הסוף, והביקורת עוסקת בדיבורית לאופנוענים ובגורלה המר, שלא לדבר על הקסדה שלי. דבר לעורך: ג'וני, בייבי, אתה חייב לי.

ב.  הספר המהנה ביותר שקראתי לאחרונה: גלנקיל – מותחן כבשים, מאת לאוני סוואן, המסופר מנקודת מבטם של כבשים המנסים לפתור את תעלומת רצח הרועה שלהם. משעשע, מעורר מחשבה וכתוב נפלא. אלמלא איגוד השוטרים היידיים של שייבון, זה היה ספר השנה שלי.

ג. סוף סוף הסתיימו, בקול ענות חלושה, הבחירות לעיריית ת"א-יפו, ועכשיו אולי יהיה באינטרנט קצת שקט. שני פריטי מידע לעיונם של אלה שלקחו חלק במאבק: 1. דב חנין הפסיד בגללי: לא כי לא הצבעתי – אני לא מצביע אף פעם – אלא כי החלטתי שככה זה יהיה. 2. וזה מה שיקרה לכל מועמד או תנועה שינסו לגייס את זוגתי שתחיה לפעילות פוליטית. ראו הוזהרתם.

• שונות