כשאני עסוק מכדי לכתוב כאן, זה סימן טוב. הנה מקבץ קל מאירועי העת האחרונה:
- אני שמח לבשר שהספר "רצח בדיוני" (שם זמני?), מאת לביא תדהר ואנוכי, יראה אור השנה בהוצאת אודיסיאה, שכבר הפגינה טעם טוב בעבר כשהוציאה את אוסף הסיפורים שלי, כתוב כשד משחת. הספר הוא תעלומת רצח של סופר מדע בדיוני בכנס מדע בדיוני המתקיים בסינמטק תל אביב בחול המועד סוכות. כל קשר למציאות מקרי בהחלט.
- ואם כבר לביא ואני – בקרוב אמורים להגיע אלינו העותקים הראשונים של המהדורה-המיוחדת-בכריכה-קשה-ובחתימת-המחברים של ספר המופת The Tel Aviv Dossier. זאת לאחר שאחרון החותמים – אני – קיבל את דפי החתימה, חתם עליהם עד שנשרה לו היד ואז שלח את התוצאה בדואר בחזרה לקנדה.
- לפני כשבועיים הופעתי פעמיים עם להקת כלא 6, אחת מהן – ירחם אללה על נשמתי – בירוחם. בזמנו, כשעבדנו על תסכית היקום בפיתה, הקלטנו סצנת נסיון מופרעת שבה מציגים את הופעה של להקת פיתה מורגנה אל מול הקהל הירוחמי האכזר. אבל האמת, אללי, פרועה מכל דמיון. אפילו חברי כלא 6, שכבר הופיעו פעם-פעמיים בחייהם, לא ראו דבר כזה.
- ביום חמישי האחרון הופעתי עם הרקדנית והכוריאוגרפית אילנית תדמור באירוע של עמותת הכוריאוגרפים בהנגר בנמל יפו שכלל ארבעים (40!) מופעים, שלוש דקות החתיכה. זו ההופעה הראשונה שלנו ביחד לאחר הפסקה של יותר משנה. בתחילת אפריל נופיע שם שוב, ככל הנראה עם פחות שותפים לבמה.
- את סוף השבוע האחרון ביליתי ברכיבה על אופנוע מטורף לחלוטין, הונדה CB1000R. חוויותי יופיעו בקרוב בעיתון הקרוב למקום אינטרנטכם.
אני רוצה לישון.
מזל טוב על הספר.
אבל סתם כדי להיות בטוח – בהתחשב בהרגל הידוע שלך לשתול חזיונות-זוועה במוחם של אנשים תמימים – אתה לא רקדת בעצמך על הבמה באירוע הכוריאוגרפים ההוא, נכון? (-:
אסתפק באמירה שהייתי על הבמה. זו אמת. את השאר אשאיר לדמיונך התמים-לשעבר.