שבוע הספר עם עט ביד

ny_books.jpg

שלוש פעמים הלכתי לחתום על הספר החדש בדוכן בשבוע הספר. בשלושתן שכחתי להביא איתי עט. פגשתי המון קוראים נלהבים, חלקם מכמות הספרים שבדוכנים מסביב, חלקם מכמות הספרים שקנו, חלקם מכך שעלה בידם לחזות סוף סוף בזיו פני, ואחד או שניים מכך שסוף סוף שחררו אותם מהאשפוז הכפוי בו היו נתונים מאז 1985. זו, על כל פנים, ההשערה שלי למשמע הדיאלוג הבא:

[לקוח לופת ספר אקראי, מעקם את חוטמו, מניח את הספר ומעלעל באחר, משמיע קול נחרה, כל זאת בלולאה במשך עשר דקות]

מוכר: אפשר לעזור? להמליץ על ספר?
לקוח: קראת את כל הספרים האלה?
מוכר: אני העורך הראשי של ההוצאה.
לקוח: אז קראת את כל הספרים?
מוכר: אני ה… כן. קראתי אותם.
לקוח: ויש לך את כל הספרים בבית?
מוכר: אה… כן. אני… כן.
לקוח: אז קראת את כל הספרים?
מוכר: כן!
לקוח: מעקם את חוטמו, משמיע קול נחרה ונעלם.

שלא לדבר על:

[לקוח מרים ספר, הופך אותו ומחזיר לערימה, בלי להביט בו. מרים ספר אחר וכו'. עשר דקות.]
מוכר: אפשר לעזור? להמליץ?
[לקוח מרים ספר, הופך אותו ומחזיר לערימה.]
מוכר: סליחה? אפשר אולי לעזור לך? להמליץ על ספר?
[לקוח מרים ספר, הופך אותו ומחזיר לערימה.]
מוכר: הלו?
[לקוח מרים, הופך, מחזיר.]
מוכר (מנופף בידו אל מול פני האוטיסט): סליחה? הלו? אתה שומע אותי?
[לקוח מרים…]
מוכר: מספיק. אני הולך לאכול משהו. תקראו לי כשההוא ילך.

מצד שני, גם הסופר המהולל, עבדכם הנאמן, לא ויתר על ההזדמנות להיות מפגר:

לקוח: כמה עולה?
מוכר: יש לנו מבצע מיוחד לכבוד שבוע הספר, רק 2000 שקל.
סופר: נכון!
לקוח: מה?! איזה ספר שווה 2000 שקל?
מוכר: לא, לא הספר. הסופר.
סופר: נכון!
לקוח: מה?!
מוכר: אנחנו מוכרים את הסופר הזה. הוא משומש, אבל במצב טוב.  שמור כחדש!
סופר: נכון!
לקוח: אבל…
מוכר: הוא יכתוב לך סיפור חדש כל שבוע, וכל מה שאתה צריך לעשות זה להקפיד להאכיל אותו.
סופר: אוכל!
לקוח: אני…
מוכר: לא תמצא מבצע כזה בהוצאות אחרות – רק אצלנו! רק היום!
סופר: אוכל!
מוכר: צריך להאכיל אותו באופן סדיר, אחרת הוא לא נרגע.
לקוח: אני… אני, אה… אני אחזור אחר כך. (נמלט על נפשו)
מוכר (צוחק): זה היה משעשע…
סופר: אוכל!
מוכר: טוב, די, גמרנו לשחק, אתה יכול להפסיק.
סופר: אוכל!
מוכר: נו, טוב (שולף כריך)
סופר (לועס בהנאה): מממ.
מוכר: אח, סוף סוף קצת שקט.

פגשתי גם חברים ועמיתים, סופרים, עורכים ומוציאים לאור. חתמתי עד שנשרה לי היד (חיברו לי אותה בחזרה אחר כך). ובעיקר פגשתי אנשים שאוהבים ספרים. נהדר!

מסחריות, ציניות, ניצול עסקי מחפיר – אולי הכל נכון, אבל אין מה לעשות: אני פשוט מת על שבוע הספר.

2 תגובות בנושא “שבוע הספר עם עט ביד

  1. LOL!

    (ועכשיו אני תוהה אם אוכל הסטודנטים הוא הסיבה לתפוקת הסיפורים שלי… אולי מישהו רוצה להאכיל אותי היטב על בסיס יומיומי ולראות אם אוכל לכתוב סיפור בשבוע?)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s