כבכל שנה, עם בוא החום, הקור או המעט שביניהם, אני מוצא את עצמי נקלע שוב ושוב למצב המביך והמעציב שבו אני מוזמן לחתונה. הייתם מצפים שבגילי המתקדם, שלושים וכך-או-אחרת אביבים, כבר יהיו כל מכרי כלואים בין חומות הנישואין או – האינטליגנטיים יותר שבהם – מתחזקים זוגיות קבועה ללא צורך בכך, אבל לא. תמיד מופיע איזה צעיר שעדיין לא הספיק, או מבוגר שכבר חווה את הטעות על בשרו ועל כן מתעקש לחזור עליה, או מישהי שמחפשת חתן כבר שנים כי אמא אמרה, או שחלמה על שמלת הכלה עוד בטרם יצאה מהלול. זוגות זוגות נמשכים האומללים הללו אל אורה של החופה, כעש למנורה, אלא שגורלם, כמובן, יהיה נורא יותר. העש לפחות ימות מהר.
בכל פעם שאני עומד אל מול חצי-זוג-בקרוב-מאושר-לשעבר שכזה, נכמרים רחמי עליו מאד מאד. עם זאת, מי שאני שאשבור את שמחתו השברירית של המסכן, שעומד לחוות על בשרו עינויים שאפילו הסינים לא המציאו כדוגמתם. לכן אני מנסה להסוות את גל העצב השוטף אותי לנוכח השגיאה, ובדרך כלל הדיאלוג נשמע בערך כך:

אומלל לעתיד: יש לי משהו לספר לך!
אנוכי: הו, לא.
אומלל: לא, זה לא מה שאתה חושב. שמע! רחפת ואני עומדים להתחתן!
אנוכי: אה.
אומלל: מופתע, אה? תודה שזה לא מה שחשבת.
אנוכי: אני, אה, זה דוקא כן מה… אה… לא! איזו הפתעה!
אומלל: הצעתי לה בשבוע שעבר, ועד עכשיו לא גילינו לאף אחד חוץ מלהורים.
אנוכי: מזל טוב! אה, למה, בעצם, אתם מתחתנים?
אומלל: מ'זת'ומרת למה? די, הגיע הזמן, חייבים להתחתן, למסד את הקשר!
אנוכי: אתם גרים ביחד כבר ארבע שנים, זה נשמע לי ממוסד למדי.
אומלל: זה לא זה, נו.
אנוכי: לא? למה?
אומלל: נו, די, אל תהיה עוכר שמחה.
אנוכי: אוּף.

קל לראות, אם כך, שרוב המסכנים הללו לא מסוגלים לנפק סיבה אחת טובה ורצינית לבוא בברית הנישואים. לטובת אלה ששוקלים את העניין, הנה כמה סיבות לא טובות ולא ממש רציניות לעשות זאת:

1. זה יעזור לקשר/זה ימסד את הקשר – אם הקשר שלכם טוב, הוא לא צריך מיסוד ועזרה. אם הוא צריך מיסוד ועזרה, כנראה שהוא לא טוב ועדיף שלא תישארו ביחד, ודאי שלא תתחתנו.
2. כי חייבים להתחתן לפני שעושים ילדים – למה? אני מכיר כמות נאה למדי של זוגות שעשו ילדים בלי להתחתן. החוק מכסה יפה מאד את כל המצבים הללו, והבעיה היחידה שלכם תהיה אי הכרה של הממסד הדתי, הידוע ממילא בשחיתותו, בעילגותו ובפרימיטיביות המזעזעת שהוא כופה על הבאים בין שעריו.
3. כי ההורים לוחצים – נו, ואם ההורים ילחצו שתעשו קעקוע של הפרצוף של דודו טופז בגודל טבעי במרכז החזה, גם את זה תעשו? לא כל דבר מטומטם שההורים רוצים הוא גם הדבר הנכון.
4. כי אנחנו חולמים על הטקס והמסיבה והשמלה וכו' – נו, אז תארגנו טקס יפה ומסיבה ושמלה, למה צריך גם להתחתן? מה עוד שכל דבר שקשור לחתונה, בימינו, עולה הון תועפות, ומסיבה "סתם" תעלה הרבה פחות.

אבל לא רק על דרך השלילה יחיה האדם, אלא אם כן הוא במקרה אנוכי. ואפילו אני מסוגל למצוא, להבדיל, כמה סיבות טובות ורציניות להמנע ממחזה האימים הקרוי חתונה:

1. כי זה נותן למדינת ישראל, ובכלל זה לממסד הדתי, דריסת רגל בזוגיות שלכם, שהיא עניינכם הפרטי. חושבים שתצליחו להתחמק מהדת באמצעות נישואין חילוניים? חכו ותראו מה יקרה כשתרצו להתגרש. שלא לדבר על כך שכעת אתם רשומים כזוג במשרד הפנים, ולזה יכולות להיות השלכות לא נעימות. בכלל – למה להצהיר בפני המדינה על הזוגיות שלכם? רק רע יכול לצאת מזה.
2. כי אם תרצו להפרד, זה יהפוך לתהליך איום ונורא. ראיתי את זה קורה. כמה פעמים. זה מחזה מחריד, עם עורכי דין ודיינים (שוב הממסד הדתי המתועב) ומה לא. זוג לא נשוי שנפרד, אם אין לו ילדים, יכול לעשות זאת ללא מהומה מיותרת.
3. כי זו דרך מעולה לגרום לסכסוך ביניכם לבין עצמכם, ובין ההורים, ובין כל מי שיש לו יד ורגל בעניין. האבא של החתן רוצה מוסיקה כזו, והאמא של הכלה רוצה אוכל כזה, ואלה רוצים חתונה באולם, וההם רוצים באויר הפתוח, והכלה לא מדברת עם החתן כבר חודש כי הוא הזמין את החבר שלו שהיא הכי שונאת, או שפלט שלא בטובתו הערה מפוקפקת בעניין השמלה, ועוד היד נטויה.
4. כי זו דרך מעולה להסתכסך עם חברים שלכם, שהביאו פחות מדי, או את המתנה הלא מתאימה, או לא התנהגו בדיוק כפי שרציתם שיתנהגו, כי הרי זה כל כך חשוב שהכל יהיה מתוקתק במסיבה המטופשת הזו, מה שמביא אותנו ל:
5. זה אף פעם לא מתוקתק. כבר ביקרתם בחתונות בחייכם ואתם יודעים זאת בדיוק כמוני. ה-DJ תמיד ישים את המוסיקה הלא-בדיוק-נכונה, או שהאוכל לא יהיה בסדר, או שהצילום יצא נורא ואיום, או שהרב לא יסתום את הפה במשך שלושים וחמש דקות. אכן, תמורה נאותה לכספכם, מה שמזכיר לי ש:
6. מאה אלף ש"ח. זה המחיר לחתונה סבירה, לא מושקעת מדי. מאה אלף ש"ח. אלוהים אדירים, יש כמה ערים בארצנו שבהן אפשר לקנות דירה בסכום הזה. וכל זה בשביל ערב אחד?
7. שלא לדבר על כך שבניגוד לשמועה הרווחת, זה לא באמת חוסך לכם כסף בהמשך חייכם. למעשה, כשתגיעו לזקנה ושיבה תקבלו פחות כסף משני אנשים שאינם נשואים. גם הנחות המשכנתא לזוגות צעירים הן לא משהו.
8. ועוד שיקול קטן אבל מעצבן: כי באותה הזדמנות רושמים אתכם כבית אב בישראל ומחייבים אתכם באגרת טלויזיה. עכשיו לכו תוכיחו שאין לכם.

בשנים האחרונות אני עושה כמיטב יכולתי להמנע מחתונות. קשה לי, בחור רגיש ועדין שכמותי, להמנע מלהזיל דמעה על הזוג הצעיר שגורלו נחרץ. במקרים הבודדים שבהם אני חייב להגיע, אני משתדל לאחר לחופה (שונא רבנים יחיה), ועם בוא התכנית האמנותית המורכבת מנאומיהם של כל קרובי המשפחה תאבי הבמה ונטולי הכשרון, הדיקציה והאינטליגנציה, אני נמלט משם, מתחמק בין מבטיהם הזועמים של הממתינים בתור לשאת את דבריהם (או גרוע מכך – לזייף שיר כלשהו לכבוד המאורע), בורח אל האופנוע ומשם הלאה, אל החופש.
אל דאגה – אותי לא יתפסו.