חוגג מוּעד

…ואז נשבעתי שבועה גדולה ואדירה ונוראה, שלעולם, הו, לעולם לא עוד, גם לו יתהפכו השמים על כל צבאם, ושמש בגבעון דום וירח בעמק איילון או בנתיביו או במקום כלשהו שאינו מקומו הטבעי, כגון משרדי מחלקת המים של העיריה או ארון הבגדים שלי, שעיקר תכולתו ספרי היסטוריה וכבלי חשמל ומגבת ישנה אחת; ושבו בנים לגבולם שלהם או לגבולותיהם של אחרים, ויבוא שלום, ואיש תחת גפנו ותאנתו ודבלתו ושאר פירות יבשים, שיש אומרים שהם מועילים לבריאות ויש הטוענים כנגדם שהם מזיקים; ואפילו יבוא גם קצו של הויכוח הזה, ורק תזונה נכונה תהיה לחם חוקנו, או לחילופין בשר שור הבר מבוקר ועד ערב; ואם תבוא הגאולה, ומשיח יבוא רכוב על גבי חמור או סוסיתא, בכלל זה מערכת סטראו לרכב ואזעקה מקורית ומזגן; אפילו קרו כל הדברים האלה או מקצתם או אף לא אחד מהם, או אחרים; אפילו יפתוני בבשר הפרה, הטלה והעוף, ובפרי הארץ ולחם הקודש ומגדנים ושעשועים וזרזירים ויונים ושלו ומָן מִן השמים ומן הארץ ואוזני המן וסופגניות וקניידלאך וקרעפלאך וגפילטע פיש, בי נשבעתי, לעולם לעולם לעולם לעולם לא אוכל עוד כמו חזיר ביום העצמאות.

זה היה לפני שנה.

אוי, הבטן.

תגובה 1 בנושא “חוגג מוּעד

השאר תגובה