לפני כמה ימים קיבלתי מתנה נפלאה: תרגומי אפרים ברוידא מתחילת שנות השישים למחזות שייקספיר ״הסופה״, ״חלום ליל קיץ״ ו״רוב עסק על לא דבר״. בזה האחרון מצאתי הפתעה נחמדה: שמה של אחת הדמויות – מפקח המשטרה דוגברי – תורגם לעברית כ״תדהר״, ותפקידו – ״רב נוטר״.

הדברים הבאים הם בבחינת השערה בלבד, אם כי אני חושד שיש בה מן האמת, ואם לא – הרי שראוי שתהיה זו האמת. תדהר הוא התייחסותו של ברוידא ללא אחר מהשוטר והבלש הידוע ביותר בישראל דאז, דוד תדהר. אותו דוד תדהר שהשאיל את דמותו ופרצופו לחוברות ״ספריית הבלש״ בשנות השלושים, והפך כה מפורסם עד שנאלץ לפרוש מן המקצוע.

על רקע זה, משעשע לראות את התייחסותו של ברוידא לדמות במבוא שהוסיף לתרגום המחזה:

חושם פרובינציאלי, הא? אני תוהה האם נודע לדוד תדהר על כך, ומה היתה תגובתו. אמנם כרגיל לא הייתי חושד בשוטר שיפתח נטיה להתעמק בכתבי שייקספיר ולהתעמת עם מתרגמיו, אלא שהשוטר המסוים הזה כתב אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובניו – כנראה חיפש מה לעשות לאחר שקריירת הבילוש שלו נגדעה בעוון ספרות זולה – ובה מופיע ערך על לא אחר ממתרגמנו האהוב, אפרים ברוידא.

הערך הנ״ל יבשושי עד מאד, ויכול אדם לתהות בינו לבינו האם ניסה תדהר לנקום במתרגם הסורר באמצעות שעמום, או שמא פשוט לא ניתן לצפות לכתיבה טובה מזו מחושם פרובינציאלי.

מוקדש לידידי לביא תדהר. למי שמעוניין בעוד קצת דוד תדהר, דמות בהשראתו ובשמו מככבת בספר הבלשי הקומי שלביא ואני כתבנו לפני כמה שנים, רצח בדיוני.

• מושך בעט
• פינת המציאות