ראה אור באוסף הסיפורים כתוב כשד משחת.
למהדורה האלקטרונית של אוסף הסיפורים "מכונת אהבה", הקישו כאן.
אל תאמינו לאף מלה מסיפור זה. אין זאת כאילו יש לכם, או למישהו, ברירה כלשהי בנדון – ובכל זאת.
גז השכל הישר הומצא במקרה, במעבדות אֹסם, מכל המקומות שבעולם. הדבר היה עת התנגש עוזר מחקר זוטר באחת הפקידות. איש לא היה מקדיש מחשבה שניה לתקרית המשעשעת, אלמלא היתה הפקידה האמורה יהודיה דתיה כשרה וחסודה. שערו בנפשכם, אם כן, מה רבה היתה תדהמתם של חבריה לעבודה לראותה ביום המחרת בג'ינס וטריקו, קוראת בשקיקה רומן של רם אורן.
"חנה," אמר מישהו מהנהלת חשבונות, "את נראית… שונה… היום…"
החיוך והעפעוף שהחזירה לא היו חסודים כלל וכלל.
אחד מכימאי המזון, אגריפס כהן, היה הראשון שחשד כי יש סיבה מדעית והגיונית למקרה זה של חזרה ספונטנית בשאלה. לאחר מחקר קצר הצליח לברר כי מדובר בהתרכבות יוצאת מן הכלל של ממתיק מלאכותי מהקפה שאותו נשאה הפקידה עם תוכן התבנית שנשא עוזר המחקר – מרכיבים סודיים המיועדים לפרויקט הנסיוני "במבה 2010".
לאחר שבוע של עבודה מאומצת הצליח אגריפס לשחזר את התופעה – הוא גנב תבנית של תמצית במבה נוזלית מהמעבדה וזרה עליה ממתיק מלאכותי בזמן קריאת שמע של שחרית בבית הכנסת השכונתי. למחרת בבוקר לא בא איש לבית הכנסת, למעט אחיו של החזן, שלקה בקיבתו ועל כן בילה את קריאת שמע האמורה בשירותים. מחושי בטנו, כך נראה, הצילו את אמונתו.
בשלב זה החל אגריפס לתהות מה יעשה בתגליתו הכבירה. בתחילה חשב למסרה לידי הרשויות, אך מיד הבין כי אין לסמוך על אלה, וכי זו דרך בטוחה לגניזה ולחדלון. לאחר מכן חשב על מזימה מחוכמת להקטנת כוחן של המפלגות הדתיות, אך לבסוף החליט כי עליו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר.
אגריפס החליט לפטור את העולם מעונשה של האמונה.
הוא התפטר, מימש את כל חסכונותיו, קנה טונות של ציוד מעבדה מיד שניה והצליח ליצור, בסופו של דבר, גז חסר ריח וטעם הגורם להתעשתות אנטי-תיאולוגית תוך שניות מספר. כמו כן היה הגז בעל השפעה מדבקת – כל יונק השואף ממנו יתחיל ליצר, בנבכי קיבתו, עוד ועוד ממנו. כל שיהוק או נפיחה של הקרבן יפיצו את הגז בקרב הסובבים אותו.
בשארית הכסף השתמש אגריפס על מנת לקנות כרטיסי טיסה למסע סביב העולם – הותיקן, אמסטרדם, לונדון, פריז, מדריד, ניו-יורק, בייג'ין, טוקיו, מוסקבה, ניו-דלהי, סידני, קהיר, רבת עמון. את מסעו החל, כמובן, בנפיחה חגיגית ליד מגדל דוד בירושלים, ואף הספיק לבקר במאה-שערים ובבני ברק בטרם עלה למטוס. לשם זירוז התהליך נשא עמו כמה מכלי תמצית נוזלית של הגז, מוסווים כאפטרשייב.
בתחילה התנהלו הדברים כמתוכנן. חסידויות בניו-יורק נפלו כזבובים, אימאמים בארצות ערב גורשו בבושת פנים, והאפיפיור לא ידע את נפשו מרוב בעתה עת נותר נטוש בנבכי הותיקן, שאף רוקן באותה הזדמנות מכל שכיות החמדה שבו בידי ארכיבישופים נאמנים לשעבר. גם הזרם הדתי בישראל ספג מכה אנושה, למעט מפלגה חרדית אחת שלא הושפעה כלל וכלל, אפילו לאחר שאגריפס התגנב לתוך אחד מכנסי האמונה שלה וריסס ללא הפסק במשך שעה.
למעט מקרה חריג זה היה אגריפס מרוצה מאד מתוצאות הפרויקט שלו, ביחוד לאחר חזרתה של איראן בן לילה אל חיק המדינות החילוניות, אלא שאז נפלה הבורסה עקב חוסר אמונה מוחלט של המשקיעים. לו היה העניין מסתיים בכך – דיינו, אך בעקבות הבורסה החלו גם המטוסים ליפול. תוך זמן קצר חדלו כל מכשירי האלקטרוניקה לפעול, ואספקת החשמל בעקבותיהם. מכוניות עצרו באין מניע בצדי הכבישים, מפעלים שבתו בקול חריקה, ומעליות נתקעו בין קומותיהם של גורדי שחקים, שהחלו לקרוס זמן קצר לאחר מכן. מזון מהונדס הפך לאבק, פולימרים נשחקו, חומרים מרוכבים התפוררו, וניתן לומר שחלק מההרוגים שנבעו מכך היו בני מזל, שכן נפשותיהם הרכות לא היו עומדות בהיעלמותם המוחלטת של כל הבגדים.
אגריפס לא היה מסוגל להבין זאת. ניתן להסביר את התופעה בשני אופנים, חשב, שניהם לא הגיוניים. האחד – יש אלוהים והוא כועס מאד על משבר האמונה שנגרם לצאן מרעיתו. השני – הגז גרם לחוסר אמונה לא רק באלוהים אלא גם בחלק גדול מחוקי הפיזיקה. האם יתכן, שאל אגריפס את עצמו, כי מכניקת הקוואנטים גם היא עניין של אמונה? ואם כן, מה יקרה אם אגרום לכמות מספיקה של אנשים להאמין בחוקים אחרים? ולמעשה, כשאני חושב על כך, הרי שהתאגידים הגדולים פעלו כך בדיוק – שכנעו את האוכלוסיה כי הם עשירים וכל-יכולים, והפלא ופלא! אבל החטא האמיתי הריהו המדע. איזה חוסר אחריות מכעיס, להמציא חדשות לבקרים תיאוריות הגיוניות-כביכול ואז לסתור אותן! ודאי שהפיזיקה התמוטטה – היה זה רק עניין של זמן!
"איני מבין," כתב ביומנו, "כיצד הצלחנו לשרוד לאחר הנוסחאות של גדל."
לאחר מכן נמלך בדעתו ותלש את הדף.
"ניוטון אשם בכל," כתב. "אוהב התפוחים הארור!"
איננו יודעים לאילו תובנות נוספות יכול היה אגריפס להגיע, שכן חייו הסתיימו זמן קצר לאחר מכן בהתפוצצות חשודה במעבדתו, עת ניסה ליצור חומר הסותר את פעולת הגז. עדי ראיה טענו כי ראו עמוד עשן ועמוד אש בוקעים מתוך ההריסות, אך אף אחד מבין שוכני המערה שלנו לא מאמין להם. או לשום דבר אחר.
כפי שהסברתי מלכתחילה – אין זאת כאילו יש לנו ברירה כלשהי בנדון.
– סוף –
(C) ניר יניב
ניר יניב 