בוקר. אני זוחל החוצה מהמיטה, מצחצח שיניים, ומתיישב לנמנם קצת ליד המחשב, אל מול הדוא"ל של תחילת היום. פתאום נשמע קול קריסה וחבטה – משהו מוטח בדלת. למרות הטשטוש ועמימות המוחין אני יודע מיד שזוהי ק', ושהיא מעוניינת להכנס פנימה. מיד.
לאחר חיפוש קצר אחר המפתח אני מגלה שהוא תקוע בחור המנעול, ועל כן אני עושה בו שימוש ומנסה להתעלם מקולות הרקיעה הנרגזת העולים מבחוץ. הדלת נפתחת וק' שועטת פנימה, ובידה חבילה. בידיה, למעשה – מדובר בצרור לא קטן, ומשקלו, כך נראה, בהתאם. ק' מניחה את הנ"ל על אחד הכיסאות, ומנגבת זיעה ממצחה.
"חם," היא אומרת.
"באמת?" אני אומר. "הייתי בטוח שירד גשם קודם."
"חם נורא," אומרת ק'. "תזכור את זה כשאתה מתלבש כדי לצאת לעבודה."
אני מביט בחלון הקטן של חדר העבודה שלי. רוב הנוף מוסתר על ידי עץ, אבל גם בשאר אין כל רמז לחמימות מיוחדת.
"את בטוחה?" אני אומר. "כי לא נראה לי ש…"
"תקשיב," היא אומרת, "יש שמש שאתה לא מאמין, ורוח חמה, וחם נורא!"
אני הולך למרפסת, פותח את החלון הגדול, ואכן – עננים מסתירים את השמש ומשב כפור מכה בי.
"אולי," אני אומר בחוזרי אל מקור האור והחום, "אולי חם לך פשוט כי סחבת את החבילה הכבדה הזו כל הדרך למעלה?"
"לא!"
"תשמעי, בחוץ די מעונן…"
"חם!"
"אבל…"
"חם!"
הבנתי שאין לי ברירה: לבשתי חולצה קצרה ומכנסיים קצרים, נעלתי סנדלים ויצאתי לעבודה.
לאחר חיפוש קצר אחר המפתח אני מגלה שהוא תקוע בחור המנעול, ועל כן אני עושה בו שימוש ומנסה להתעלם מקולות הרקיעה הנרגזת העולים מבחוץ. הדלת נפתחת וק' שועטת פנימה, ובידה חבילה. בידיה, למעשה – מדובר בצרור לא קטן, ומשקלו, כך נראה, בהתאם. ק' מניחה את הנ"ל על אחד הכיסאות, ומנגבת זיעה ממצחה.
"חם," היא אומרת.
"באמת?" אני אומר. "הייתי בטוח שירד גשם קודם."
"חם נורא," אומרת ק'. "תזכור את זה כשאתה מתלבש כדי לצאת לעבודה."
אני מביט בחלון הקטן של חדר העבודה שלי. רוב הנוף מוסתר על ידי עץ, אבל גם בשאר אין כל רמז לחמימות מיוחדת.
"את בטוחה?" אני אומר. "כי לא נראה לי ש…"
"תקשיב," היא אומרת, "יש שמש שאתה לא מאמין, ורוח חמה, וחם נורא!"
אני הולך למרפסת, פותח את החלון הגדול, ואכן – עננים מסתירים את השמש ומשב כפור מכה בי.
"אולי," אני אומר בחוזרי אל מקור האור והחום, "אולי חם לך פשוט כי סחבת את החבילה הכבדה הזו כל הדרך למעלה?"
"לא!"
"תשמעי, בחוץ די מעונן…"
"חם!"
"אבל…"
"חם!"
הבנתי שאין לי ברירה: לבשתי חולצה קצרה ומכנסיים קצרים, נעלתי סנדלים ויצאתי לעבודה.
אי אפשר להתווכח עם המציאות.
עמד?
אני לא מאמין שלקחת לי את השורה!
תגיד, אם כבר אני פה, התייעצות תרגומית: יש לך רעיון לתרגום טוב לעברית למושג pussy-whipped?
סתם, ככה, נזכרתי. לא יודעת למה.
אם את כבר פה: הרבים של אמצעי תקשורת זה מדיומים או מדיה? כי אני לא רואה סיבה להגיד מדיה אם אני לא אומרת אקוואריה או רקטה, אבל אנשים מתווכחים איתי.
מדיומים או מדיאות, על פי האקדמיה. בעברית יש העדפה לריבוי על דרך העברית. אישית, הייתי נמנעת מ"מדיאות" במקומך. גם במקומי.
ההעדפה לריבוי העברי נכונה במיוחד לגבי "מדיה", שבה נוצר בידול כלשהו בין משמעות המילה "מדיום(ים)" לבין "מדיה".
ובהזדמנות הבאה שנתראה, אני נורא רוצה לשמוע אותך אומרת "רקטה" בהקשר הולם. תסכימי, במיוחד בשבילי?
התרגום הנכון הוא, כמובן, צְלוּפָת-חַתוּל.
אני ממש מתפלא שדוקא את, מכל האנשים, לא ידעת זאת.
אני לא מצליחה לחשוב על הקשר "הולם", אבל אני אעשה כמיטב יכולתי.
גם מכוסכס עובד.
כמו בביטוי, הי ניר, שמעתי שכוסכסת קשות אתמול והיית צריך ללכת לעבודה בגופיה.
אללי, עומד אני נפעם לנוכח וולגריותך השוצפת, עובדה המעידה עליך כאלף עדים שאין זאת רק כי אתה אדם המוני וזול, אלא גם הנך, ללא ספק, נטול חברה.
ומעתה אמור: בוצע בי ניכוס של המציאות.