השוו בין תשדיר האנטי-"השתמטות" הישראלי לבין תשדיר הגיוס האוקראיני.
לדעתי, האוקראינים מנצחים בגדול: המוסיקה עליזה יותר, המשחק אמין יותר, הכוסיות אותנטיות יותר ושורות הסיום – "היי, בנות, מה עם הסיבוב באוטו?" – "תן סיבוב לסבתא מניה, יא אפס!" (ותודה לאנדריי על התרגום החופשי) – קורעות יותר.
בקיצור, מי מתגייס איתי לצבא האוקראיני?
כל תשדיר פונה בהצלחה לרחשי הלב הגנטים של העם המדובר.
התשדיר האוקראיני מדבר על לב הקוזאק: מגיעים לכפר שליו על הסוס חמושים ברובים משתכרים מוודקה וחוטפים את הנשים. ככה בונים צבא של קוזאקים פריירים.
התשדיר הישראלי מנסה לייצר רגשות אשמה פולניים אצל היהודי הנודד בעולם וללמדנו משהו על תפקידו של הלחץ החברתי בצבא. חשוב במקרה שהיחידה שלך מבצעת פשעי מלחמה בשטחים.
הפרסומת לצבא האוקראיני משתרשרת ביוטוב לשורת תשדירי גיוס מרחבי העולם, והינה קופץ לו תשדיר לצבא הלבנוני:
כאן אין כלי משחית ומרכבות ברזל, אלא בחור יחיד במדים, שהולך ללא נשק נראה לעין בשדרה פריזאית-למראה. מצד אחד, זה מקסים ומרגש. מצד שני נדמה לי שהבחור הזה *הוא* הצבא הלבנוני. כולו.
פינגבאק: Distractions » Blog Archive » Military Promotions