קצרצרי התופת: י'

ליד שפכי הנחלים שירדו מן ההרים, צינורות ענק הזרימו ביוב מן העיר לים. לא רחוק משם, מתרחצים פיזרו בתוכו את אשפתם, ולעתים אף את צרכיהם. והים עמד ושכשך ולא עשה דבר, אך בלבו משהו החל ללבלב, גדל עם כל עטיפת ארטיק, כל ליטר של אשפה פטרוכימית, כל שריד של פסולת גרעינית. לאט לאט החל הים לפתח תודעה. ויום אחד, או אולי היתה זו שנה, אמר לעצמו "מי אני?" או משהו שבדומה, או אולי משפט פשוט בהרבה, ואז ניסה להתמתח. כשסיים כבר לא היתה עיר לידו, ולא צינורות ביוב ואף לא מתרחצים, וזרם הפסולת פסק, ותודעת הים נמהלה במי הנחלים הנקיים שירדו מן ההרים, ונגוזה.

קצרצרי התופת: ש'

קצרצרי התופת: ת'

תגובה אחת בנושא “קצרצרי התופת: י'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s