בחנות משקאות התעכבתי זמן מה,
כי חשבתי לקנות שם דבר,
למשל וויסקי טוב, אלכוהול על רמה,
שיוציא אותי סוּפּר-גברבר.
או אולי מעט רוּם, זה נוזל אצילי,
מקומו בהיסטוריה מובטח,
בקריאות הו הו הו! היי הו סילבר! אצלי,
גבורתו כמטח של תותח.
ומה על הקונייאק, נושא הדגלים,
של כל בית אצולה מלובב?
או אולי ג'ין וורמוט של רב-מרגלים,
מנוער אבל לא מעורבב?
אך יצאתי משם בלי בקבוק בידי,
כי הבנתי שאין זה חכם,
וליתר דיוק שחשקתי בלי-די,
בשתיית ספל של שוקו חם.

*

(ובזאת אני חוגג את קריאתו של "מוסקבה פטושקי", על כל תופעות הלוואי המתבקשות, וגם את בקבוק הוישניאק שקיבלתי במתנה מצדיק כתמר יפרח וישגה וישתה ויהנה במאד מאד, ויהי ערב ויהי בוקר.)

• חרפון קל