ללא שום תירוץ או התגרות הריני לפרסם כאן עוד כמה מהגיגי החיות מרטיטי הגרון ומחרחרי הנפש שלי. תהנו לכם, או כל פועל זמין אחר. בתיאבון!

ל.
כל חייו, זאת ידע בלבו הלמוּר,
הוא יועד לתפקיד גם סודי, גם שמוּר,
חשאי עד כדי כך שאף איש לא אמור,
לגלות זהותו, זה עניין די חמוּר,
כמגן הגלקסיה מפני הסמוּר.

הפושע הזה כל מצפון מחוּסר,
וזרים לו מאד עניינים של מוּסר,
הן ידוע אויבו, זה הפיל, שנוּסר,
ושממית שחשד בה, זנבה שהוסר,
ודודו, זה האֶמוּ, הושם באפסר,
לאחר שמכר נוצותיו לספסר.

בכל זאת כבר שנים התעמק הלמור,
וניתן גם לומר – במִדה של מרמור,
"מה הבדל הוא בינינו – זנבי הקמור?
או אופיי הנחמד, הצדיק הגמוּר?
לא אוכל התעלם מאי-צדק חמור,
לא אשקוט לעולם עוד מזה הזימוּר:
גם אני מעוניין בחיי הסמוּר!"

ומיד ניסר פיל וגם אֶמוּ אוּפסָר
והסיר משממית גם זנב, גם בשר,
וליתר ביטוח חילטר כספסר,
ובאופן כללי שום דבר לא חסר,
בחייו הטריים כשודד בלי מוסר.
ורק צל קט העיב על אושרו, כשנמסר
שמגן הגלקסיה מפני גנגסט-למור
לא אחר הוא מהוד קדושתו – הסמוּר.

ת.
זקנו של תיש כה סמור
אבל זנבו כבר צב,
במנהגו עצלן גמור
כן כן, זה המצב,
בעבָרו גמל מסָם
אותי, ללא כל פְּרָס,
אבל אתמול,
חרק בקול,
קפץ לכביש, נדרס.

עוד בסדרה: כאן וכאן.

• חרפון קל