משחק הרפתקאות לרווקים רעבים
א.
הרווק המהולל מגיע לביתו לאחר עוד יום עבודה במכרות, והוא רעב עד מוות. בדיקה קצרה מעלה שהדבר האכיל ביותר המצוי במטבח הוא כתם של קטשופ ובו כמה פירורי לחם, שרידיו של שניצל שנצרך באחד מימי התהילה הרחוקים של השבוע שעבר. כעת הוא יכול לנקוט בכמה דרכי פעולה:
• לחפש מזון בשאר חלקי הבית – עבור לחלק ב.
• להתקשר לחברים ולשכנע אותם להכין לו ארוחת ערב – עבור לחלק ד.
• להזמין פיצה – עבור לחלק ה.
• להשאר רעב – עבור לחלק ו.
• ללכת לאכול בחוץ – עבור לחלק ז.
ב.
הרווק האומלל תר בכל הדירה אחר בדל של מזון שיוכל להשביע את רעבונו. בסלון הוא מוצא צלחת, סכין מריחה וקופסה ריקה של ממרח שוקולד, עדות אילמת לארוחת הערב המפוארת של שלשום. בחדר השינה אין דבר מאכל מלבד קערה שהכילה פעם פופקורן וכעת נשארו בה רק גרעיני התירס שלא פקעו. בארון הבגדים יש שפע של כבלי חשמל, ספרי עיון וציוד סטראו, וכן חוברת קומיקס שהרווק שאל ממישהו לפני שלוש שנים ואז איבד. כעת הרווק יכול:
• לחפש מזון בחלקי הבית הפחות מובנים מאליהם, דבר הדורש מאמץ – עבור לחלק ג.
• לוותר על האפשרות למצוא מזון בבית – חזור לחלק א.
ג.
מתחת למיטה יש כדורי אבק ונעל בית של חברה לשעבר שהרווק כבר לא זוכר את שמה. בבוידעם יש משאבת ניפוח, כדורים נגד מחלת ים ומשוט מפלסטיק – רק הסירה המתנפחת עצמה חסרה. בארון התרופות יש שני אגדים מדבקים שאמו של הרווק העניקה לו כשעבר לדירה שלפני זו הנוכחית, וכן שפופרת עתיקה ונדירה של משחת שיניים. הבית ריק, אין מה לעשות. חזור לחלק א.
ד.
הרווק מתקשר לחברו הטוב ביותר ומספר לו מעשיה ארוכה בה הוא שוזר ביד אמן אזכורים של כל הפעמים שהזמין את החבר הנ"ל לארוחת ערב, מחמאות לכושר הבישול של החבר, וכן, כנשק יום הדין, דכאונו-כביכול המתמשך של הרווק וכל כשלונותיו הרומנטיים מהעת האחרונה והלא-כל-כך אחרונה, תוך השמטה מכוונת של הצלחותיו בתחום. החבר מקשיב בסבלנות במשך כחמש דקות ואז אומר, "שמע, אנחנו יכולים לדבר בפעם אחרת? ענתושק'ה ואני אוכלים היום אצל ההורים שלה." דבר זה מעלה את חמתו של הרווק להשחית, ועל כן הוא מחליט:
• לחפש מזון בשאר חלקי הבית – עבור לחלק ב.
• להזמין פיצה – עבור לחלק ה.
• להשאר רעב – עבור לחלק ו.
ה.
הרווק מוצא תפריט של פיצריה במיטתו, מתחת לכרית, מרים את הטלפון על מנת להתקשר לשם, ואז נזכר שרופאת המשפחה אמרה לו כל מיני דברים איומים על כולסטרול, או שפיצה עושה לו צרבת, או שהפיצריה הזו איומה ונוראה, או איזה מחדל אחר. הוא מחפש באינטרנט אחר משהו אחר להזמין, ואז מסתבר לו שכל המקומות שמהם הוא רוצה להזמין לא עושים משלוחים או סגורים בשעה הזו או מסרבים לענות לטלפון, ובמקום היחיד שעונה לא מוכנים לקבל טיפ לשליח בכרטיס האשראי, ואילו הרווק נטול כסף מזומן באופן שאינו משתמע לשתי פנים. חזור לחלק א.
ו.
להשאר רעב? אין מצב, חבוב, אין מצב. חזור לחלק א.
ז.
למי יש כוח לצאת החוצה עכשיו? הבנאדם רוצה אוכל, לא מסע כומתה. חזור לחלק א.
בקיצור, לפי כל חוקי ההגיון והטעם הטוב הייתי אמור להיות שחיף מזה רעב הנתון בלולאה אינסופית של חיפוש אחר משהו לאכול. וראו זה פלא, הנה אני כאן במלואי, בריא כשור ואבוס כסוס. איך זה קרה? איך?!
ניר יניב 