ניר יניב

אחי הצעיר ביותר, רותם, נחת כאן היום לדקה ובחיקו רבע טון שקיות וברכה מאמא לאמור – הנה הדברים שלך, אין לנו מקום לזה בבית. בבדיקה מעמיקה שנערכה הרגע גיליתי כי רוב תכולת הנ"ל היא מזכרות מילדותי ונערותי: כתבי עת שקראתי, יומן בו כתבתי קצרצרות, מחברות בית ספר, שרטוטים ותכנונים של כלי תעופה ומשחית שונים, ואפילו את הרפתקת ה-D&D הראשונה (והאחרונה?) שכתבתי, בשיתוף עם חבר, שזכתה לשם המקורי "לוחמי החושך".
נוסטלגיה זה פויה, אבל יש בכמה מן הכתובים כדי להאיר משהו את דמותי המפוקפקת. על כן, עד שימאס לי או שאמצא נושא אמיתי לכתוב על אודותיו, או שיגמרו השקיות, אביא כאן גיהוקים כאלה ואחרים מתוך החומר הרלוונטי הנ"ל, רובם באיות המקורי.והיום, ציטוטים מתוך "יומן ישראל לשנת תשמ"ט, 9-1988". רציתי להוסיף ביאורים, אבל הטקסט מדבר בעד עצמו:

יום ג', 11/10: "Happy Birthday to Me! מסיבת הפתעה. אוי גוועלד!"
יום ד', 21/10 (יום כיפור): "אוכל, קדימה אוכל!"
יום ו', 23/10: "לעשות דמות ב-AD&D. לזכור ל-א' 3000GP!"
יום ה', 27/10: "מבחן בהיסטוריה. להזהיר את המורה מפני ביטויים לשוניים חריגים."
יום ג', 1/11: "בחירות. אני הפראייר היחיד שראה עד 5AM. לא לגלות. Welcome to Dosland."
יום ד', 9/11: "לתת את 10 אישורי ההעדרות שלי למזכירת בי"ס."
יום ה', 10/11: "נבחרתי ברוב קולות (2-4) להיות ה-DM הבא."
יום ו', 11/11: "מבחן ברובוטיקה – אמור היה להיות. במקום זה – השפלה פומבית למורה. להמשיך לעבוד על רגשי הנחיתות שלו."

ושאר היומן, באופן מפתיע, ריק.
בן 16 הייתי. בושה וחרפה.