ניר יניב

פורסם ב-NRG במסגרת הטור מה יהיה?

יוספוס מרשמלו כהן התכונן לדייט, אך לא ידע שהוא עושה זאת. בלילה הקודם הסתיימה עוד מערכת יחסים, ובבוקר הוא חש רצון מעורפל לפגוש מישהי חדשה, מישהי שתעודד את רוחו, מישהי ש… בקיצור, הוא קיווה לסטוץ. הביו-מחשב מתוצרת אינטל-יאקוזה שבתוך ראשו לא היה זקוק ליותר מכך, והחל להתכונן. ראשית, הוא גרם ליוספוס להשתוקק, בניגוד לאופיו, למקלחת טובה באמת – כזו שבה אלפי מיקרו-רובוטים עוברים על גופך מילימטר אחר מילימטר, מבחוץ ומבפנים. הבעיה העיקרית עם מקלחת שכזו היתה תחושת הגירוד האיומה שנלוותה אליה, ויוספוס אפילו הרהר לרגע בשאלה מה גרם לו להשתוקק פתאום דוקא למקלחת כזו, אבל המחשבה ננטשה מיד כיוון שהאינטל-יאקוזה, עם סיום המקלחת, דאג להוריד מהרשת קבצי מידע שהיו גורמים למחברי הקאמה-סוטרה להוציא את יוספוס להורג או לבקש ממנו טובה, מה שבא קודם, ואז החל לבצע בדיקת מערכות כללית על כל החומרה של יוספוס, כולל תוספי-החומרה שהוא רכש ליום הולדתו הקודם. זה היה די נעים, האמת. לקח לאינטל-יאקוזה קצת זמן לשכנע את יוספוס להפסיק.
לאחר מכן גרם לו המחשב לרצון לא מוסבר לקנות משהו בקניון, שכיסה כעת את רוב מה שהיה פעם העיר רמת-גן, כולל הספארי.

חואניטה יערי התכוננה לדייט. בלילה הקודם הסתיימה עוד מערכת יחסים, ובבוקר היא חשה רצון מעורפל לפגוש מישהו חדש, מישהו שיעריך אותה, שיאהב אותה, מישהו ש… בקיצור, היא קיוותה למצוא חתן. הביו מחשב מוטורולה-סאן שבתוך ראשה לא היה זקוק ליותר מכך, והחל להתכונן. ראשית, הוא גרם לחואניטה להשתוקק, בניגוד לאופיה, לטיפול קוסמטי. בימים כתיקונם היתה דעתה של חואניטה תקיפה מאד בכל הנוגע לכך, והיא היתה מסוגלת להרצות לחברותיה במשך שעות על שימור המערכת הפטריכאלית. היום, בעוד אלפי ביו-גרגרים מנקים, משמרים, מחדשים ומבשמים את עורה, היא חשה טרדה קלה ותו לא, וגם זו הסתיימה בפתאומיות כשהמוטורולה-סאן הוריד מהרשת מאגר עצום של נושאי שיחה – מידע על אמנות, מדע וטכנולוגיה, היסטוריה וחידוני ידע כללי, בצירוף השיטות הטובות ביותר לשלב את הנושאים הללו בשיחה, כולל בשיחת חדר-מיטות. ואז ביצע המוטורולה-סאן בדיקת מערכות כללית על כל החומרה של חואניטה. זה היה די נעים. נעים מאד.
לחואניטה לא נדרש כל שכנוע כדי ללכת לקנות משהו בקניון.

בעודו משוטט במסדרון הראשי של הקניון, בערך חמישים מטרים מעל מה שהיה פעם רחוב ז'בוטינסקי, הביט יוספוס בעניין קלוש בהולוגרמות הראווה העצומות שהקיפו אותו. דמויות ענק הבטיחו לו גן עדן עלי אדמות וגיבו את הבטחתן במסרים היפנוטיים תת-הכרתיים, בצלילים שמעבר לגבול השמע ובחומרים מעוררי הזיה שפוזרו באויר. מחשב האינטל-יאקוזה שבראשו, בניגוד להרגלו, חסם את הכל. בימים כתיקונם הוא היה מאפשר לתשדורות ולמסרים של אינטל-יאקוזה לחלוף על פניו ולגרום ליוספוס לרכוש מוצר או שניים – זה היה הרווח האמיתי של אינטל-יאקוזה ממכירת ביו-מחשבים אישיים – אבל היום היתה לו משימה אחרת, עם פוטנציאל רווח גדול יותר לטווח הרחוק. זוגיות, כידוע, מעודדת רכישה מוגברת. ובעודו חוסם התקפות מנטליות שהיו גורמות לבן המאה העשרים לאבד את הכרתו, אם לא את חייו, סרק המחשב את סביבותיו בנסיון לאתר זוגיות הולמת, ושלח תשדורות לאמור – “מחפש… מחפש… מחפש…”
ופתאום הגיעה תשובה.

בעודה משוטטת במסדרון הראשי של הקניון, הביטה חואניטה בשוויון נפש על סביבותיה. מצד אחד היא אהבה את חוויית הקניון, ומצד שני הוא שעמם אותה עד מוות. המוטורולה-סאן שבתוך ראשה חסם את כל הפרסומות המעניינות. היא ניסתה לשעשע את עצמה בשליפת נתונים אקראיים ממאגר נושאי השיחה שלה, אבל הם היו מיועדים לשימוש על בן-זוג, לא לצריכה עצמית. בינתיים סרק המוטורולה-סאן את סביבותיו בחיפוש זוגיות הולמת.
ופתאום הגיעה תשובה.

היתה זו אהבה ממבט ראשון. היא היתה כל מה שיוספוס חלם עליו. או כך היה נדמה לו, לאחר שהאינטל-יאקוזה החליט בשבילו. הוא היה כל מה שחואניטה חלמה עליו, כי כך החליט המוטורולה-סאן. הם שילבו ידיים והחלו ללכת יחדיו.

ולאחר לילה סוער, סוער מאד, של קניות משותפות, הם נפרדו בגלל אי-תאימות קלה בפרוטוקול התקשורת בין האינטל-יאקוזה למוטורולה-סאן.