הנה מבחר שאלות. תשובות אין. אין גם כוח להקדיש פוסט שלם לכל אחת מהן. אויה.
א. האם, בין התירוצים הרבים להולדת ילדים, קיימת ולו סיבה אחת רציונלית ולא-אנוכית? רציונלית, קרי – לא "כי בא לי", "כי ככה חינכו אותי", "כי אני מרגיש/ה שאני חייב/ת לפני שאמות/אזדקן/אמא-תמות/סבתא-תמות". לא-אנוכית, להבדיל מ"כי אני רוצה שמישהו יטפל בי כשאזדקן", "כי זה המשך שלי", "כי כך אנציח את עצמי", "כי הילד יגשים את כל מה שאני לא הגשמתי", "כי אני רוצה צעצוע לשחק בו". ודאי השמטתי כמה. על כל פנים, אם יש סיבה כזו היא ודאי בודדה מאד, המסכנה. לדעתי אין.
ב. מדוע, כשאדם יושב להנאתו בפאב, מותר לו לעשן בפרהסיה אבל אסור לו לעשות את צרכיו באותו אופן? מה ההבדל העקרוני, מעבר לענייני מסורת? שתי הפעולות דוחות למדי לטעמם של חלקים גדולים באוכלוסיה, ולשתיהן יש השפעה בריאותית חמורה על הסובבים (ומי שטוען שהפעולה השניה מסריחה יותר, כנראה שלא זכה לשבת קרוב למעשני סיגרים, ודי לחכימא). אז למה? או, ליתר דיוק – למה הדמיון לא מובן מאליו?
ג. האם יש פתרון, ולו תיאורטי, לבעיה הגדולה של הדמוקרטיה: העובדה שמי שנבחר מוצלח בלהבחר – ולא בשום דבר אחר? (ושאינו דיקטטורי או טוטליטרי, כמובן.) ושאלת משנה: האם ראוי להעביר את המועמדים מבחני אינטליגנציה בסיסיים כתנאי למועמדותם? ולמה לא, לעזאזל?
ד. כשיבוא היום ונאכל בשר אמיתי שיוצר במעבדה, ללא מעורבות בעלי חיים כלשהם, בשר שמבנהו המולקולרי זהה לחלוטין לזה של בעל חיים – האם טיעוני הצמחונים האידאולוגיים לגבי היות הבשר לא בריא לאדם יתנדפו כעשן? או אולי הצמחונים עצמם הם אלה שיתנדפו?
ה. כבר כמה עשרות שנים מספידים את הספר המודפס בטרם עת. הספידו אותו עם המצאת הטלויזיה, הספידו אותו יחד עם תעשיית הנייר, הספידו אותו עם בוא האינטרנט ובשנים האחרונות מספידים אותו 2.0. אבל היום, כשנייר אלקטרוני כבר קיים, האם מותו הוא רק עניין של זמן?
ו. האם ניתן לנטרל/לסלק את האמונה הדתית מן הגזע האנושי? (ותודה לדובי, שהפנה את קוראיו למאמר הזה)
אלה היו שאלותינו ליום נאה זה. בשבוע הבא: שלום עולמי, קרטיבים בראי המפה הסינופטית, ביאת המשיח והגנה מפני אסטרואידים. או לא.
השאר תגובה