גם אני רוצה להיות משורר חדש,
נטול כל חוש קצב או חריזה ממש,
להמשיל מלפפון למצוקת פלסטין והכיבוש,
להרבות במילים כמו זין וכוס וחרא ובית שימוש,
להופיע בכתבי עת נחשבים בעיני עצמם עד בלי די,
או שלא להופיע, כי ברור שאני מחתרתי מדי,
ומסוכן לציבור –
לא שמה שכתבתי ממש ברור –
אבל רוצה להיות משורר כזה, עם מסר כאילו-לא-ממוחזר,
שחושב שיכירו בגאונותו בעוד שנים, אבל אז כבר יהיה מאוחר,
ולספר לכולם שאני מזיין כאילו אין מחר.
***
תשובות לשאלות נפוצות:
א. כן, החריזה מטומטמת בכוונה. זו פרודיה.
ב. כן, המשקל מטומטם בכוונה. זו פרודיה.
ג. כן, המשורר העברי המודרני מטומטם. זה לא בכוונה – זה מה יש.
השאר תגובה