#3
שלושה גמלים ישבו להם בדד בלב משרד,
אופנתיים מאד ולכולם תלבושת שרד,
פתאום צלצל הטלפון, אחד מהם נחרד,
שני לא זז ממקומו, בצלחתו נבר,
שלישי, הבוס, אמר, עזוב, רק שב בשקט כבר,
הַמשך עיכול האוכל משבוע שעבר.
אך מיהו זה בטלפון? זעק ראשון, חרד,
ובקולו רָמָז על היותו גמל מורד,
הו, אל תדאג, אמר גמל-בוֹס, ובאוזנו גרד,
זו רק בשורה טובה, חִייך, סרוק ומעונב,
מצאנו מישהו עם עקרונות וגם זנב,
ובקיצור מחליף הולם לך – הוא הארנב!
#45
מה חשבת, אויל, כששלחתי אותך,
לי לקנות בחנות הקרובה מפוחית,
ואחר כך סיפרו איך מצאת מותך,
בין שפתיך לחוץ לו דג הנָפּוּחית?
התנצלות קלה וריחנית: השירים האלה פשוט ממשיכים לצאת, כמו גרעפסים קטנים. אני לא יכול להתאפק. חוץ מהשיר השני כאן, שהכריחו אותי לכתוב. סליחה.
ותודה לאביגיל על הכותרת.
השאר תגובה